חיבור למודעות על
מה יוצא לנו – תכלס – מלימודי "חיבור למודעות על"?
במשפט אחד ובפשטות: החיים הופכים מקשים לקלים. בכל תחומי החיים כולם.
בהרבה משפטים כך:
במהלך 9 חודשים, סוג של הריון אנרגטי, אם תרצו, "הריון רוחני", אנחנו לומדים להתמיר את ענייני חיינו השונים, וכן לעזור לאחרים בכל דבר ועניין כפי שלמדנו לעזור לעצמנו. אנחנו משתחררים מדפוסים מעכבים, מתלות בהתמכרויות מאמללות, מטראומות, מכאבים פיזיים, מדיכאונות ומפחדים, מחרדות, מביקורת מסרסת ועוד ועוד. אנחנו חושפים את המתקשר הטבעי שבנו, את ההילר הטבעי שבנו, את המגשר/מפשר שבנו, את האמן, היוצר והיזם המקורי. ואנחנו רואים, איך לאט לאט או מהר מהר, מפלס השמחה בחיינו מרקיע שחקים. מפלס האהבה מרקיע שחקים. מפלס הבריאות (הפיזית והנפשית), הדרייב והתשוקה לחיות, להגשים ולהתממש - כל אלה ועוד תופסים תאוצה ונוסקים לדרגות שלא תיארנו שאפשריות בעבורנו בכלל. או בקיצור: כתוצאה מתהליך הלימודים אנחנו פשוט מתחילים לעוף על החיים.
בנוסף, אנחנו מוכשרים לטיפול בכלי השיטה באחרים החל מהשלבים הראשונים של הלימודים, ובתום הלימודים גם מוכשרים ומורשים להוראתה ולחניכת תלמידים חדשים משלנו. שעוד נשמות תהננה מנקטר האלים!
איך זה נולד? מי מאחורי זה?
קוראים לה לילה ברזסקי, אחות במקצועה, שבשנים 2002-2005, והיא עברה כבר את ה-60, קיבלה בסדרת תקשורים בטראנס עמוק את כל התכולה של הרמה הראשונה של הלימודים. בראשית הדרך, תחילה, לילה עברה על עצמה את התהליך המלא. בשקט ובצנעה הייתה לתלמידה הראשונה בשיטה. אבל אחרי שסביבתה הקרובה קלטה שמשהו טוב באופן יוצא דופן קורה לאישה הזו, בני משפחה וחברים וכיו"ב, והפתיחות/בשלות לקבל את אותם מהלכים אשר ירדו בה - החלה לילה גם ללמד אחרים ולהפיץ את המידע ברבים.
היום, 19 שנה אחרי, ישנם כבר אלפים רבים של בוגרים בדרך זו בכל רחבי הארץ.
מה זה בעצם תקשור?
יש מלא דרכים להגדיר את המושג הזה, לרבות במסגרת שיטתנו. לצורך המאמר שכאן: תקשור הוא היכולת לתעל מידע מרמת אינטליגנציה גבוהה משמעותית בהשוואה לרמת האינטליגנציה המוכרת לנו מן היומיום והזמינה לנו בדרך כלל, אל הכרתנו/תפישתנו הנוכחית. זו יכולת מולדת, זכותם של כל בני האדם, אלא שכמו בכל דבר בחיים חלקנו נולדו מוכשרים יותר לדבר וחלקנו האחר פחות, אבל כולנו, בלי יוצאים מן הכלל, יכולים להשתכלל במיומנות זו בליווי הנכון. מה עוד, שכולנו טיפחנו את יכולת התקשור בדרגות שונות, או ההפך - סטינו מה"רשימה" ובכך חיבלנו בה. מן הסתם, שלא במודע ולא בכוונה.
מזתומרת 'סטינו מהרשימה וחיבלנו'?
אחת מאמונות המפתח בבסיס השיטה היא שכולנו נולדנו עם שלל יכולות, כישרונות ומשאבים (בין היתר, היכולת לתקשר) התואמים תוכנית נשמתית שקדמה להולדתנו ואשר באנו לחקור וליישם בעולם הזה. את הייעוד שלנו, אם תרצו.
אבל, רובנו חווינו חוויות כאלה ואחרות בתהליך התבגרותנו, חוויות שגרמו לנו "להיסגר" ולשכוח מי ומה אנחנו באמת ו/או את הדרך להביע את עצמנו בשלמות בעולם. רובנו גדלנו בצלן של דמויות סמכות ש"עזרו" לנו לסטות מהדרך האותנטית שלנו, מאותה רשימה שבאנו לממש. ובדרך כלל זו גם לא "אשמתם". גם אותם, בתורם, הסיטו מדרכם, כשהיו ילדים/מתבגרים בעצמם. אם זה ההורים. הגננות והמורים. אם זה התרבות בכללותה. כך, מדור לדור, רבים מאתנו מעבירים הלאה כל מיני הטיות משונות שגורמות בסופו של דבר, לכולנו, לחיות הרחק מהחיבור למקור, הרחק מהאמת ומלוא הפוטנציאל הגלום בנו, כל אותם כישורים ועוצמות גבוהות שפתוחות בפנינו כבני אנוש. והמחיר על כך הוא קשה. המחיר הוא, למעשה, חיים לא מאוזנים, חלקיים, פושרים ומלאי סבל בדרגות שונות.
מיהן ההדרכות הללו שלילה מתקשרת? למה הם מורידים את המידע הזה? מה הם רוצים מאתנו? למה עכשיו?
את ההדרכות שלילה מתקשרת נכיר לעומק לאורך הלימודים, והחל משיעור 21 נדע גם לתקשר אותן בעצמנו ללא מתווכים, נוסף ליכולת לתקשר שתתחזק בנו באופן כללי ושבעזרתה נוכל לתקשר הדרכות באשר הן. בשלב זה אומר רק שמדובר בהדרכה גבוהה שהיא כגיל היקום שלנו. הם מורידים את המידע שברשותם לכל מי ברחבי הפלנטה שמסוגל להחזיק את העוצמה שלהם, את התדר שלהם, מאז ולעולם.
למה עכשיו? אנחנו עדים לפריחה במאה השנים האחרונות ואולי יותר בעולמות תוכן אלה בכלל, משום שהעולם הגיע לנקודה קריטית בתולדותיו, לרמה שהאנושות יכולה כבר להכחיד את עצמה ואת הפלנטה ביחד אתה בשל הנוירוזות המצטברות שלה בצד התחזקות והשתכללות הטכנולוגיה התומכת. זה די חסר תקדים, היכולת בידי האדם לחסל את החיים על פני האדמה בכללותם. וכדי שתהיה המשכיות, כדי לתת צ'אנס גם לפלנטה עצמה שמבחינת היקום היא ייצור חי ותבוני לכל דבר, וגם ליושביה הרוכבים על גבה, לרבות בני האדם, יש יותר ויותר התעוררות ברמה הזו של ההנחייה מ"למעלה" והקריאה הנחרצת לחזרה לתלם, לכוונה המקורית של המהנדסים המקוריים, אם אפשר לומר דבר כזה.
איך נראה שיעור בלימודים? מה הפורמט?
שעתיים וחצי, פעם בשבוע, למשך 37 מפגשים רצופים (לא כולל חגים וכד'). מבנה שיעור נראה בקירוב כך:
-
שיחה קצרה לגבי שלומנו, מה עבר עלינו השבוע בהקשר הלימודים, איך למשל הלך עם כלי העבודה האחרון שקיבלנו, שאלות על החומר הנלמד, שיתופים אישיים וכיו"ב
-
משהו בין הרצאה לשיחה שמהותה הצגת נושא השיעור על שלל הלוגיקות שתומכות אותו
-
האזנה לתקשור המקורי שהתקבל בזמנו אצל לילה. התקשור כולל מידע וכן טיפול אנרגטי מאד מאד חזק שהמשתתפים עוברים במקום
-
סבב שיתופים בעקבות החוויה שעברנו עתה
-
הפסקה
-
האזנה לתקשור #2 וטיפול שני (קצר יחסית בהשוואה לתקשור הראשון)
-
דברי סיכום/שאלות/שיתופים נוספים וכיו"ב
-
יאללה הולכים בבייתה
מה קורה אם מפספסים שיעור?
כדי ליהנות ממלוא עוצמת התוכנה המכונה "חיבור למודעות על", חובה לעבור את כל 37 החניכות כולן. אבל, מה לעשות, החיים לפעמים מחייבים אותנו להיעדר משיעור זה או אחר. במקרה כזה, אנחנו משלימים בשיעור פרטי 1:1 אתי. ההשלמה אינה כרוכה בתשלום נוסף. מצד שני, אני לא מעודד טיילת. זה מסבך ומכביד על המערכת מאד. כך שאם ההיעדרויות תכופות, אני חייב לחסום את זה.
ואם רוצים לפרוש באמצע הלימודים?
אני מאפשר 6 שיעורי ניסיון ראשונים בעלות של 600 ש"ח. משיעור 7 וצפונה אפשר עדיין לפרוש, כמובן, אבל אין החזר כספי של יתרת שכה"ל.
מה המחיר המלא של הלימודים?
4200 ש"ח עבור הקורס (כולל התשלום לתקופת הניסיון).
280 ש"ח עבור ארבעת הספרים - החומר העיוני המלווה את הקורס. (התשלום מועבר ישירות למו"ל).
מה הניסיון/רקע שלך בתחום?
נוסף על היותי תלמיד בשיטה, חנכתי כבר למעלה מ-750 בוגרים, ביניהם כ-250 תלמידים במגמה שהקמתי סביב השיטה במכללה לרפואה משלימה בכרכור. אני מתקשר במודע מילדות ומטפל מקצועי באנשים ומורה מזה כ-25 שנה, עם ניסיון קליני והוראתי רב. תחומי התמחותי, בקצרה: הרפואה היפנית, עולם התקשור וההדרכה התודעתית/פסיכותרפוטית. [לקריאה בהרחבה על הרקע המקצועי שלי, ראו בתפריט הראשי "רזומה".]
הכל נשמע פגז, אבל... בחייאת, מה אם אין מלאכים, אין ישויות, אין נשמות, אין הדרכות וכל הסיפור המתקתק הזה שסיפרת הוא בעצם בולשיט אחד גדול?
אני תמיד אומר בלימודים, שוב ושוב ושוב: בבקשה לא להאמין. אולי אני הוזה? אולי אני משוגע? אולי אני סתם פתי שהאמין לשטויות משכענות של אחרים? אולי יש לי אג'נדה זדונית ואני בעצם שליחו של קקטוס גדול וסגול ומסריח מעבמה העונה לשם צ'ארלי שבא להשתלט על העולם? מי יודע?! במקום זה, עזבו... אל תבנו את היחסים ביננו על סמך אמונה או על סמך רהיטותו והתלהבותו של המנחה שלכם. קיבלתם היום כלי פרקטי לחיים? לכו תבדקו, בזמנכם, מה הוא עושה. לכו תבדקו מה המידע והטיפול שעברתם היום והמהלך הלוגי שצויידתם בו וכולי עושים לגוף שלכם, למערכות היחסים שלכם, למצב של העו"ש שלכם בבנק, למוראל הכללי ועוד ועוד. תנו לכלים ולמידע החדשני לדבר בעד עצמם או לא, ולאט לאט אתם תענו לבד כבר על השאלה: האם כל זה הוא בולשיט אחד גדול. סבבה? זו גם אחת הסיבות העיקריות שאני מאפשר 6 שיעורי ניסיון, כדי שיהיה מספיק זמן לבחון את מה שכבר נלמד, ב"שטח". כדי שהשיטה תדבר או לא בזכות עצמה ואני אהיה פטור מהר ככל הניתן מ"שיווק".
האם הכלים שאנחנו מקבלים הם לעצמנו או לאחרים?
כאמור, התהליך הוא קודם כל עבורנו. קודם כל התלמיד לומד לטפל בעצמו ולסדר את ענייני חייו לחלוטין. קודם כל התלמיד הוא המורה של עצמו, בדרך זו ובכלל. אבל, מהר מאד, תוך כדי הלימודים, אנחנו מגלים שהכלים שברשותנו עושים נפלאות גם לאחרים שאינם עוברים עמנו את המהלך השלם. וכמו נהיה לנו, אם לא באנו כבר כך מלכתחילה ללימודים, תיאבון גובר פלוס יכולת אפקטיבית של ממש להעניק סיוע למי שרק מעוניין בעזרתנו ופתוח לקבלה. כמו פרח שעולה על גדותיו בניחוח משכר. אנשים פשוט מתחילים לשאול אותנו מיוזמתם, יותר ויותר: אז מה הסוד שלך? אני רוצה גם...
מה ההבדל בין "חיבור למודעות על" לבין שיטות אחרות שגם עומד/ת בבסיסן מתקשר או מתקשרת?
אני לא בקי בנבכי תכולתן של כל השיטות והמתודות שיש בעולם, בטח לא ברמה שאני בקי ב"חיבור למודעות על". מכיר את הידועות יותר, אך לא שולט בתכולתן ו/או באופן שבו כל הסיפור מתנהל, אם ברמת הפורמט ואם ברמת הארגון וכולי. בנוסף, אני לא אוהב, ככלל, לדבר יותר מדי על אחרים. לא מאמין שצריך לגרום ל"חיבור למודעות על" להיראות טוב על חשבון שיטות אחרות (שייראו רע). ומאמין גדול באופן כללי ב"נחלים רבים זורמים אל (אותו) הים". עם זאת, ולו כדי לסבר את האוזן, אני יכול להעיד מתוך חווייתי האישית בתור "צועד מתמיד ומסור בדרך", כי עשרות רבות של תלמידים, אולי כמה מאות, הגיעו אליי לאורך השנים אחרי שנואשו, התאכזבו או סתם חשו לא מסופקים עד לרוויה משיטות אחרות, לרבות שיטות שמזכירות מעת לעת בדברים מסוימים את המהלך שתיארתי עד הנה. הצהרות כגון: "אוה, סוף כל סוף הגעתי הבייתה!" או "סוף סוף משנה סדורה וברורה בגובה העיניים שאפשר גם ליישם במציאות ושאשכרה גם עובדת" הן מסוג ההצהרות שחוזרות על עצמן שוב ושוב מפיהם של אותם "פליטי שיטות". מה שאני מבין מכך באופן אישי הוא שכנראה יש משהו מאד מעודכן, אפקטיבי, פשוט להבנה, פשוט ליישום; משהו פרקטי מחד ומאידך מאד אוהב, מלא אור ונגיש באופן מיוחד בתכנים של "חיבור למודעות על".
יש שיעורי בית בתהליך?
אין שיעורי בית מבחינה שאין עבודות להגיש או בחינות וכיו"ב. מצד שני, אין טעם בלימודים האלה, ואולי בלימודים בכלל, אם הם נשארים בכיתה. אם הלימודים לחוד והחיים לחוד, פשוט חבל על הזמן ועל הכסף. במקום זאת, שוב, הצעתי תמיד היא כך: קיבלת היום משהו, חביבי? לך תבדוק אותו בשטח! לימדנו מהלך מסוים בקבוצה? לכי חביבתי ותבדקי את המהלך במהלך השבוע הלכה למעשה!
אלה הם בגדר שיעורי הבית היחידים שלנו, כל הזמן: לחבר את מה שנלמד עם החיים עצמם וליהנות באופן ישיר מהפירות. אחרת, לשם מה לטרוח כלל?