שיעורי שחייה בהתכתבות אצל מציל ידוע (1)
ברכות וצהלולים על נכונתך לקחת חלק בהרפתקת הכתיבה "הרגלים של מוארים". בראבו!
משימת הכתיבה הראשונה שלך היא לברר את נקודת המוצא שלך בסדנה זו. שנבין ביחד מאיזו נקודה יצאנו לדרך. מעין צילום תמונת המצב, בכל תחומי חייך, נכון לימים אלה. הצעתי היא לעבור בנחת תחום אחר תחום ולהעלות על הכתב דיווח כן ופשוט מה שלומך שם. חשוב מאוד לכתוב כתיבה חופשית, נדיבה, ללא פשרות, כלומר, בלי לנסות ליפייף את הדברים וגם בלי להצטנע. רק להקפיד להיות כן/ה וישר/ה. להשתדל להיות כמה שיותר בול, שהרי למען עצמך את/ה כותב/ת.
את/ה מוזמן/ת לשאול את עצמך שאלות מכוונות (רק כדי להתניע את המהלך):
-
איפה אני נכון לימים אלה? מה שלומי?
-
מה קורה בתחום הזוגיות שלי? טוב לי? רע לי? מה עובד? מה פחות עובד? מה רגשותיי ומחשבותיי לגבי העניין?
-
כנ"ל, איך עם הילדים אם יש ילדים?
-
כנ"ל, איך עם ההורים ובני המשפחה?
-
איך בקריירה?
-
מה שלום העו"ש?
-
איך בלימודים?
-
איך עם הבית והמגורים?
-
איך עם השכנים?
-
איך חיי החברה שלי?
-
איך הסקס?
-
מה שלום גופי? הבריאות? הכושר הגופני? המראה החיצוני? וכולי
-
מה שלום הנפש? איך המוראל בימים אלה? תסכולים? סיפוק? תקוות? אכזבות? קשיים כאלה ואחרים? הנאות כאלה ואחרות?
פשוט לכתוב הכל! גם אם זה 2000 מילה. נסה/י להגיע למצב שאם מישהו קורא את מה שכתבת, ושואל אחרי כן: נו? יש עוד משהו לגבי חייך היום? יש איזה תחום שלא התייחסת אליו בנדיבות בכתיבתך? התשובה שלך תהייה "לא" חד משמעי, כי יש כאן הכל. כל מה שאת/ה מרגיש/ה וחושב/ת לגבי עצמך וענייני חייך בימים אלה מצוי כאן מא' ועד ת' ומייצגם נאמנה.
נקודה חשובה לגבי משימה זו:
אין צורך ואפילו מיותר לגמרי לתאר את הרקע של הדברים. אין צורך לגולל סיפורי עבר. מטרת המשימה הזו אינה לגרום לקורא חיצוני, כולל אותי, להבין את ההיסטוריה של הכותב/ת. אנחנו מנסים להבין כרגע את עמדת המוצא ממנה אנחנו יוצאים לסדנה הזו ביחד. כדי שתהיה לנו נקודת התייחסות להמשך. ומי שכותב או כותבת עושה זאת כדי להסביר לעצמו ולעצמה בלבד איפה הוא או היא היום. כלומר, מהם הרגשות והמחשבות של הכותב/ת לגבי כל נושא ונושא בחייו/ה בימים אלה.
נקודה חשובה לגבי כל המשימות:
מינימום 5 ימים בין משימה למשימה. משני טעמים: א' גם אני זקוק לזמן כדי לעבד את מה שיישלח אליי ממך… אבל חשוב מזה, כל משימה עשויה להביא עמה הרבה מאוד עניין והבנות. מניסיוני צריך לתת להן קצת לשקוע, לעכל, לפני שאצים-רצים הלאה, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. סבבה?
מחכה כבר לקרוא את דבריך... ומאחל לך הנאה צרופה ובהצלחה!
גילבר