שיעורי שחייה בהתכתבות אצל מציל ידוע (11)

כדי שזה יעבוד בקלות, אני מציע לקחת פרטנר, בן זוג או חבר, שיעזור לשנייה וחצי עם המשימה הזו. לא חובה, אבל הרבה יותר כיף ופשוט ככה. אם אין כזה זמין, זה בסדר. רק יצריך מכם, קצת להפתיע את עצמכם.

אנחנו שוהים לרגע במדיטציה. קלה. לא משהו אקרובטי. נקח כמה נשימות, מודעות, ונשקיט את המערכת, ונחבור עמוק עמוק לחישת הגוף "מבפנים". כשאנחנו מרגישים שאנחנו ככה, בתוך העציץ, מרגישים את גופנו מבפנים – נשאל את עצמנו שאלה אחת (או שנסמן לפרטנר עם היד או משהו, והוא ישאל בקול רם): "מה חסר?" או "מה חסר לך?"

 

זהו.

תגידו, מה עלה? מה הדבר הראשון שקפץ לראש?

עיצרו, וכיתבו אותו בראש הדף. 

 

אם לא עולה כלום. אם הביטוי הזה "מה חסר" לא מעורר דבר או אפילו מעורר התנגדות, נסו לשאול במקום "מה הייתי רוצה להגביר בחיי?". 

נא לא להמשיך לקרוא לפני שביצעתם את החלק הזה של התרגיל.

הנה שוב, במיטב המסורת, הפסקה ויזואלית כדי שלא תתפתו להמשיך.

לכו לעשות את המיני מדיטציה הזו ורק אז חיזרו לכאן להמשך.

יאללה, מחכה לכם...

 

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

יופי. חזרתם. איך היה? מה עלה...?

יכול להיות שעלתה המילה "שקט". יכול להיות "חופש". "אהבה". "כסף". "ביטחון". "דחף". "חברים". מה שזה לא יהיה. כל דבר.

בואו נרשום את מה שעלה בראש הדף ועכשיו בעצם מתחילה משימת הכתיבה.

כיתבו לפחות שלוש דוגמאות מהשבועיים האחרונים, בהן הרגשתם/חוויתם בדיוק את הדבר שכתבתם כעת שחסר לכם. אם זה "אהבה" למשל, כיתבו שלוש דוגמאות בהן הרגשתם אהבה, ונהניתם מהתחושה, גם אם זה היה לדקות ספורות. אם זה נניח "סקס", ובאמת לא היה סקס בשבועיים האחרונים, שאלו את עצמכם, מה זה סקס בשבילכם, ויכול להיות שתגלו שסקס זה הרבה דברים (חיבור, שחרור, עונג וכולי), אז קחו מתוך הרשימה שנולדה ולא מהכותרת, כמה נקודות ומיצאו להן דוגאמות מהשבועיים האחרונים. מבינים?

הערה סופר חשובה! את הדוגמאות יש לכתוב בזמן הווה, כאילו זה קורה עכשיו, לא בלשון עבר. כדי שהכתיבה תהיה אותנטית, אני מציע לעצום עיניים ולהיזכר וממש להיכנס לזה כאילו זה קורה עכשיו, ברגע זה, ואתם מתארים מתוך הרגע הזה את מה שאתם מרגישים, רואים, שומעים, חושבים. תכניסו אותי לחוויה. אני רוצה להיות שם אתכם. אני ממש רוצה להיות בתוך הדוגמאות. תשכנעו אותי שזה קורה ושזה אמיתי. שאם אתם נזכרים במרק עגבניות טעים, אני רוצה שהתיאור בזמן הווה יהיה כל כך משכנע שאני אצליח בעצמי להרגיש את הטעם של העגבניות. 

אז יאללה, לכו לעבוד.

 

נקח עוד הפסקה.

ורק אחרי שתכתבו את הדוגמאות, אתם מוזמנים לקרוא את פסקת הסיום של התרגיל. 

 

הפסקה #2

 

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^

^
^
^
^
^
^
^
^
^
^
^

^

^

^

^

^

^

נו...? איך היה? איך אתם מרגישים עכשיו? תתארו את זה גם בכתיבה בבקשה.

ואם אתם תוהים בשביל מה כל זה, דעו לכם, שברגע זה, ברגע זה ממש, העליתם את הסיכוי שתקבלו בחייכם עוד ממה שתיארתם. ככה ממלאים את החסר. ככה מגרשים אותו מן העולם אך לגלות שאין דבר כזה "חסר". יש רק שפע בעולם. בשלל צורותיו.

 

לפנים משורת הדין, מצרף כאן קישור לסרט העשרה שהכנתי בדיוק על הנושא הזה. קבלת הסרט כרוכה בתשלום, בעלות של 50 ש"ח מתוך סדנת המופת של המילנייה, "הרגלים של מוארים, הוידאו". אתם ממש לא חייבים. זו המלצה חמה כי לתפישתי זה מאוד רלוונטי, בכלל כל הסרטים שהכנתי ביחד יכולים לתת מגה בוסט לסדנה הזו ובכלל לחיים, אבל השמש תזרח גם בלי, אז אל תדאגו אם לא בא לכם. נשאר ידידים לנצח :) הנה >>> https://gilbar.teachable.com/p/27db3e

 

יאללה גאייז, סקרן כבר לקרוא. בהצלחה!