טוב. אז הבנו איפה אנחנו היום. הבה ונבדוק עכשיו לאן אנחנו רוצים עוד להגיע. 

יש מלא דרכים לברר את זה, מלא משחקים טובים, אבל בחרתי לכבוד הסדנה דרך אחת, חמודה ומרוממת במיוחד לטעמי שניסח טוני רובינס, מאמן אישי מדליק וסופר פופולרי בארה"ב ובכלל. אנחנו מדמיינים שחלפה שנה מעכשיו, וזו לא סתם שנה, זו השנה הטובה ביותר שהייתה לנו אי פעם. אנחנו מסתכלים לאחור ממרחק השנה הזו, על השנה שחלפה, ומתארים בכתב מדוע.  

 

מדוע זו הייתה השנה הטובה ביותר שהייתה לנו אי-פעם? מה קרה? מה עבר עלינו?

ושוב, יש לגעת בכמה שיותר מתחומי החיים השונים.

​

במשימה הזו צריך ממש ממש להתפרע. להרשות לעצמנו לחלום ובגדול. חשוב גם להיות אותנטיים. מאוד. לא סתם לחרטט פנטזיות כלליות, נדושות, שאיכשהו תמיד נכונות או נכונות כנראה לכולם. במשימה הזו אנחנו צריכים להיות ספציפיים. מאוד. כי זה מאוד אישי. מאוד אינדבידואלי. מדוע השנה הדמיונית שחלפה מעכשיו לעוד שנה מהיום הייתה (!), בשבילך, ורק בשבילך, כזו שנה מדהימה?

​

כמו כן, יש להימנע לחלוטין מאמירות השוואתיות לתשליל של התמונה. כלומר, לא לכתוב: השנה הייתה נפלאה כי למדתי לרכוב על אופניים ופעם לא ידעתי והייתי ממש גרוע בזה. אלא יש לכתוב: הגשמתי חלום ולמדתי לרכוב על אופניים. זה פשוט כיף אדיר! או משהו כזה. 

​

הבנתוס? אז… יאללה!